תקציר: דיבורי הרהב של נאסרללה ממוקדים במאמץ עקבי להשפלת כבודה הריבוני של ישראל. באטמוספירה הזו, ההנהגה הישראלית אינה יכולה להסתפק בציפייה הבסיסית להשבת התושבים לבתיהם מתוך תנאיי שקט בניחוח של הסדרי ביטחון. במבט הזה, אסור לישראל להסכים להסדר שיתפרש באזור ככניעה לסחיטה. ראוי להזכיר, במרחב התרבותי בו אנו מתקיימים, מי שאינו יכול להגן על כבודו ספק אם יוכל להגן על קיומו.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 21 ביולי 2024. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

שלושה סימני דרך ניתבו בימים האחרונים את מגמת ההסלמה לקראת מלחמה כוללת בזירה הצפונית:

• הסימן הראשון היה ההודעה על ביקור גנרל קורילה - מפקד פיקוד המרכז האמריקאי - במפקדת פיקוד הצפון בליווי הרמטכ"ל. על פי הדיווח הוצגו בפניו התוכניות המבצעיות למתקפה נגד חיזבאללה. צה"ל בהחלט מתכונן.
• הסימן השני קיבל ביטוי במפגשי השר דרמר וראש המל"ל הנגבי בוושינגטון במאמציהם לגיבוש תנאי הסדר להפסקת אש עם חיזבאללה, על פי הדיווח הם הדגישו את הציפייה הישראלית לגיבוי הממשל האמריקאי לפעולה צבאית ישראלית בעתיד, במקרה של הפרת ההסדר מצד חיזבאללה.
• סימן הדרך השלישי הדהד בעוצמת התקפת הרקטות של חיזבאללה בליל שלישי-רביעי: מקריית שמונה, ועד הגליל המערבי כולל נהריה. לכך נוספו איומי נאסרללה  בצהרי יום רביעי, בנאום למאמינים לציון העשורא, בהבטחה להרחבת התקפות האש נגד ישראל ל"התנחלויות" (יישובים) חדשות.

שוב הסדר המסמן השפלה ותבוסה לישראל?

בתנועת המטולטלת בין הגעה להפסקת אש בסוג של הסדר, לבין התדרדרות למלחמה כוללת - בחשש להצטרפות איראן - הצד הישראלי עדין רחוק מהבנת הסיכונים הטמונים במגמת ההסדר כפי שהולכת ומתגבשת בידי המתווכים האמריקאים או הצרפתים. על פי דיווח משבוע שעבר ב'וושינגטון פוסט', חיזבאללה יסכים להסגת כוחותיו מקו הגבול צפונה לכיוון נהר הליטני. ישראל מצידה, תסכים לתיקוני גבול על פי דרישת חיזבאללה בנקודות המחלוקת בקו הגבול. הסדר כזה נראה על פניו סביר. אלא שחיזבאללה שנדרש ללא יותר מהרחקת כוחותיו צפונה יוכל לשוב בכל רגע שיבחר אל קו הגבול בתנועה מהירה ומפתיעה. מבחינתו מדובר רק בשינויי הערכות, ואילו ישראל נדרשת לתשלום קשיח בשטחי אדמה, בנסיגה שאינה בת חזור.  הסדר כזה מסמן השפלה ותבוסה לישראל. הוא יבטא שוב מוכנות ישראלית לקניית שקט תמורת תשלום באדמה ישראלית ריבונית, צעד המתפרש כ"דמי חסות" וחולשה.  

בשטח הכפר ע'גר לדוגמה, שחציו הצפוני הוכר על ידי האו"ם כשייך ללבנון, הסכמה ישראלית לנסיגה במיוחד במצב בו חיזבאללה היה הצד שפתח במלחמה, תציב את מדינת ישראל בפני דילמה קשה של פגיעה עד כדי בגידה, בתושבי הכפר שהם מכבר אזרחים ישראלים.

נראה כאילו גם לאחר תשעת חודשי הלחימה עם חיזבאללה, כמו בכל שנות הלחימה ברצועת הביטחון, ההנהגה הישראלית מתקשה להבין את עורמת נאסרללה

כבר בשנים ראשונות ללחימה ברצועת הביטחון, ההנהגה הישראלית לא פירשה נכון את זהותו הרעיונית של חיזבאללה כנושא דגל ה- "אל מוּקאוומה". המושג תורגם בשטחיות ל"התנגדות" וכך טופחה ההנחה שחיזבאללה בדומה לתנועת הרסיסטנס הצרפתית, ממוקד במטרת שחרור שטחי המולדת. מכאן גובשה הציפייה שנסיגה ישראלית מכל אחיזה באדמת לבנון, תוביל את חיזבאללה לסיום המאבק בישראל. אלא שרעיון האל מוּקאוומה ביקש מלכתחילה הרבה מעבר לכך. המאבק לשחרור אדמת לבנון היה רק האמתלה:  מראשית המאבק בישראל, מטרת חיזבאללה כיוונה ללא פחות משערי ירושלים. בהגיון הזה, עילת חוות שבעא ונקודות הגבול שבמחלוקת משמשת את חיזבאללה כאמתלה להצדקת המשך הלחימה, למול האופוזיציה בלבנון ולמול הזירה הבינלאומית.  המתווכים מוטעים כך לחשוב שאם רק יוסדרו ה"שטחים שבמחלוקת" תיפתח הדרך להסדרת היציבות בין ישראל ללבנון. זו כמובן אשליה.

דיבורי הרהב של נאסרללה ממוקדים במאמץ עקבי להשפלת כבודה הריבוני של ישראל. באטמוספירה הזו, ההנהגה הישראלית אינה יכולה להסתפק בציפייה הבסיסית להשבת התושבים לבתיהם מתוך תנאיי שקט בניחוח של הסדרי ביטחון. במבט הזה, אסור לישראל להסכים להסדר שיתפרש באזור ככניעה לסחיטה. ראוי להזכיר, במרחב התרבותי בו אנו מתקיימים, מי שאינו יכול להגן על כבודו ספק אם יוכל להגן על קיומו.     

 [למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, לחצו כאן]

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: מינוף / מנוף השפעה. הדרך להשיג הרבה בפחות.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• מאמרו של גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מינוף / מנוף השפעה. הדרך להשיג הרבה בפחות, ייצור ידע, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.